רציונל

פרויקט שוחרי ראש-פינה, הינו מיזם למידה חדשני. הרעיון נולד במפגש בין שלוש תפיסות חינוכיות עכשוויות: למידה מבוססת חקר/פרויקטים PBL, ערי חינוך ויזמות וחדשנות בחינוך תוך התאמתן של שלושת הגישות  באופן ייחודי לגישת ההוראה וסביבת הלמידה בבית הספר וילקומיץ בראש-פינה.


למידה מבוססת פרויקטים


למידה מבוססת פרויקטים היא גישת הוראה-למידה דינמית, שבה התלמידים עובדים על אתגרים ועל בעיות מ"העולם האמיתי". זו למידה שבמהלכה התלמידים חוקרים ומתנסים בסביבה שבה יצטרכו לתפקד בעתיד. הפעילות מעשית ומונחית על ידי התלמידים עצמם.


למידה פעילה מבוססת פרויקטים נעשית במסגרת תוכנית הלימוד של תחומי הדעת השונים. התלמידים בוחרים תת נושא שמעניין אותם, ומתמודדים עם בעיה או עם אתגר העולה מתוך תחום הדעת הנלמד. הם חוקרים את הנושא ולומדים אותו לעומקו כדי להגיע לפתרון הבעיה, ולבסוף מציגים את מה שלמדו בדרך ייחודית: במצגת אינטראקטיבית, בהצגה, בדגם וכיוצא בזה.

  
למידה מבוססת פרויקטים מזמנת מפגש לימודי מקצועי בין התלמידים לבין מומחים מהתחום מחוץ לבית הספר, היכולים להשלים את הידע של המורים בנושא הנחקר.

 

 

יתרונות הלמידה הפעילה

 

  • בלמידה מבוססת פרויקטים התלמידים מובילים את תהליך הלמידה כשהם בוחרים תחום מתחייבים ויוזמים מהלכים של חקר וגילוי.
     
  • מחקרים מראים שלמידה פעילה מבוססת פרויקטים מובילה לידע משמעותי של הנושאים הנחקרים הרבה יותר מאשר למידה מסורתית שבה ספרי הלימוד מובילים את הלמידה.

 

  • בלמידה פעילה התלמידים עובדים בקבוצות קטנות, וכך הם מפתחים מיומנויות כגון מטא קוגניציה, למידה באמצעות חקר, איסוף מידע וניתוח נתונים ועוד.
     
  • למידה מבוססת פרויקטים מחזקת את מיומנויות התקשורת ושיתוף הפעולה בין התלמידים.
     
  • למידה פעילה מפתחת חשיבה ביקורתית.


  • בלמידה פעילה גדלים הסיכויים ליישום והעברה בהזדמנויות רבות יותר.
     
  • למידה מבוססת פרויקטים מפתחת בקרב התלמידים ביטחון ויכולת הכוונה עצמית, בזכות יכולתם להסתדר גם כלומדים עצמאיים וגם כלומדים השותפים לעבודת צוות.

 

  • בלמידה בגישה זו המוטיבציה והמעורבות בלמידה גבוהות יותר מאשר בגישה הקונבנציונאלית וכך גם ההישגים האקדמיים. יש קשר ישיר בין מעורבות בלמידה ורמת מוטיבציה – לבין הישגים אקדמיים.

ערי חינוך


"ערי חינוך היא תפיסה עירונית-חינוכית המתפתחת בשני העשורים האחרונים. מדובר בעיר ששמה לה למטרה לפתח חברה המכירה ותומכת בזכות השווה של כל חבריה להגיע למימוש עצמי בקהילה בה הם חיים. עיר חינוך, כעיר המקדמת ערכים אלה יחד עם יוזמות חינוכיות, מהווה כוח מניע עצום להתפתחות חברתית וכלכלית. עיר החינוך מדרבנת למידה לאורך החיים, יוצרת תמריץ לחדשנות, ו"מייצרת" הון אנושי ע"י מתן הזדמנות שווה לכל תושב (בכל גיל)  לפתח את עצמו ואת היוזמה הייחודית לו ובכך לתרום לקהילתו. מצע זה מהווה מנוע לצמיחה כלכלית 
וחברתית ולהיווצרותה של חברה דמוקרטית, צודקת ובת קיימא."

כל עיר, כארגון חברתי מורכב ומשמעותי, מהווה מקור "מחנך" עבור הקהילה שחיה בה. העיר "מחנכת" 
באמצעות מוסדות החינוך והתרבות הפורמאליים והבלתי פורמאליים שבה, אך גם באמצעות התכנון האורבאני, התכנון הסביבתי, אמצעי התקשורת העירוניים, התעשייה המקומית, החברות הציבוריות והפרטיות 
שלה, המרקם החברתי שבה ועוד. העיר, אותה מסגרת אנושית בה חיה ופועלת כיום קרוב ל- %70 מאוכלוסיית העולם, הינה אם כן  המרחב העיקרי בו מתרחש חינוך. ארוחת ערב משפחתית, אירוע ספורט עירוני, ישיבת מועצת העיר, מפגש רעים בבית קפה, הפגנה בכיכר העיר, שעור בגן או באוניברסיטה, בילוי בקניון, גלישה באתר העירייה או 
בפייסבוק, עיון במקומון, פעילות כלכלית כלשהי, זחילה בפקק, מסיבה או קטטת רחוב – כל אלה הינם  אירועים מחנכים, לטוב ולרע.

המעבר מ"עיר מחנכת" ל "עיר חינוך" מדגיש את האחריות והתפקיד האקטיבי המשולב של השלטון והחברה 
האזרחית בקביעת הערכים המרכזיים אותם תוביל העיר, ובהמשך התנעת התהליכים החברתיים, התהליכים האנושיים והתהליכים הפוליטיים הנדרשים, לצורך יישום ערכים  אלה בחיי היומיום בישוב.

את התפקיד האקטיבי של הקהילה בהבניית המרחב החינוכי הראוי, היטיב להגדיר כבר בשנת 1916 דיואי 
בספר דמוקרטיה וחינוך:

דיואי-דמוקרטיה וחינוך

"לעולם אין אנו מחנכים במישרין, אלא בעקיפין, במיצועה של הסביבה. האם אנו מניחים לסביבות מקריות לעשות את העבודה הזאת או שאנו מתכנים סביבות במיוחד למטרה זו. וכל סביבה היא סביבה מקרית מבחינת השפעתה החינוכית, עד שלא תוכננה במחשבה תחילה, מתוך נתינת דעת על פעולתה החינוכית."

אם כן, דיואי מחדד את ההבחנה בין עיר מחנכת, שהיא סביבה מקרית, לעומת עיר חינוך – עיר שתוכננה לסייע למעשה החינוכי במחשבה תחילה.
הוא גם תומך בטענה שכאשר ברצוננו לעסוק בחינוך אין אנו יכולים להניח לסביבה מקרית לעשות זאת 
עבורנו, ויש חשיבות ללקיחת אחריות על התהליך החינוכי כולו, המתחיל בעיצוב הסביבה בה הוא יתרחש.

שלושת המורים
לוריס מלגוצי  (Loris Malaguzzi), מורה ופסיכולוג איטלקי, שיסד את גישת רג'יו אמיליה בשנת 1940, פיתח את מושג 
"הסביבה" של דיואי, וטען כי השפעתה החינוכית מתרחשת באמצעות אינטראקציות שונות שיש לאדם איתה. מלגוצי מדבר על 3 אינטראקציות אותן חווה האדם עם הסביבה במהלך חייו, וכל אינטראקציה מהווה עבורו סוג של מורה.
כמאמר הפתגם "בשביל לחנך ילד אחד צריך כפר שלם"

המידע נלקח מתוך המאמר "עיר חינוך -מעשה בשלשה מורים"

יזמות וחדשנות
מציאות החיים כיום מצביעה על יזמות כאחד אחד הביטויים המרכזיים של התקופה הפוסט- מודרנית. ניתן לראות זאת בבירור בעולם התעסוקה, המדגיש את הצורך בכישורי יזמות לתפקידי מפתח בתחומים מגוונים. זאת ועוד, ניתן להבחין בהתפשטות היזמות כתופעה בכך שאוניברסיטאות רבות פיתחו תכניות לטיפוח וחיזוק היזמות. הביקוש להן רב וההרשמה של התלמידים גואה. 

ד"ר דוד פסיג טוען, שתפקידו של כל דור מאז ומעולם היה להכשיר את הדור הבא לקראת העתיד. אולם אופיו של העתיד שבפניו אנו עומדים אינו דומה לעתיד שבפניו עמדו דורות קודמים. הוא מציין שבעידן החדש, יזדקקו למיומנויות חדשות בעיקר בשלושה תחומים: מיומנויות למידה, מיומנויות של יצירת קשרי אנוש ומיומנויות של בחירה ויזמות. המיומנויות החדשות יצריכו חשיבה אחרת נוכח המציאות החדשה. מבחינה קוגניטיבית יהיה צורך להכשיר את התלמידים להיות יזמים ובעלי חשיבה יזמית. (פסיג, 1997) 

אין הסכמה לגבי הגדרת המושג "יזמות", אך קל לזהות יזמות כשרואים אותה: יזמות קשורה ליצירת הֶקשרים חדשים; לפיתוח נקודות מבט מקוריות; ליציאה מתוך מוסכמות ומסגרות מקובלות; למציאת פתרונות חדשים אך בני יישום, המשלבים מציאות עם דמיון ויצירה.

החינוך ליזמות עורך לתלמידים היכרות רחבה עם עולם המושגים של החברה הפוסט-מודרנית ומפתח את יכולתם לנתח את התמורות החברתיות והכלכליות באופן שיאפשר להם לא רק להגיב לשינויים אלא גם ליזום אותם. 

החינוך ליזמות, המעודד מימוש יוזמות תוך זיקה לצורכי הקהילה וקבלת משוב מממנה, מאפשר לפתור בעיות הקשורות למציאות החיים ותורם לצמצום הפער בין ההוויה הבית ספרית לבין החיים. 

בבסיס הרעיון של חינוך ליזמות עומדת התפיסה של יזמות המאופיינת ביכולת לנתח מצבים ולשנותם וביכולת ליצור מצבים חדשים. טיפוחה של יזמות כרוך בפיתוח עצמאותו המחשבתית של הלומד, בעידודו ליצירתיות, לחדשנות ולנטילת אחריות ובעידודו להוציא רעיונות מהכוח אל הפועל. גישה זו ניתן ורצוי לאמץ לא רק בעולם העסקי אלא אף בחיי היום יום.  


תת-דפים (2): מטרות שותפים
Comments